יש לך תמונה? זהה סלעים מיד עם אפליקציית Rockby
פתח את האפליקציהתיאור
פקעות מנגן הן גושים ספרואידיים או אליפסואידיים, לרוב בגודל של 1-10 ס"מ, המורכבים בעיקר מתחמוצות מנגן וברזל. הן מכילות גם כמויות משמעותיות של מתכות אחרות כמו ניקל, נחושת וקובלט. פקעות אלו נמצאות בשפע על קרקעית האוקיינוס העמוק, במיוחד באזורי מישור תהומי. הן בעלות מבנה קונצנטרי (שכבתי) המעיד על גידולן האיטי לאורך זמן.
איך לזהות
- צבע
- חום כהה עד שחור.
- ברק
- עמום עד תת-מתכתי.
- מרקם
- מחוספס, גבשושי, לעיתים קרובות בעל מבנה קונצנטרי (שכבתי) בפנים.
- צורת גביש
- אגרגטים מיקרוקריסטליניים או אמורפיים, ללא צורת גביש מוגדרת לעין בלתי מזוינת. המינרלים העיקריים הם בירנסייט (birnessite) וטודורוקיט (todorokite), שהם מינרלים של תחמוצות מנגן.
- פצילות
- ללא פצילות מוגדרת עקב אופי אמורפי או מיקרוקריסטליני.
- סביבה גאולוגית
- קרקעית האוקיינוס העמוק, במיוחד באזורי מישור תהומי (abyssal plains) הרחק ממקורות משקעים יבשתיים, בעומקים של 4,000-6,000 מטרים.
עובדות מרכזיות
- קשיות: 1-2.5 בסולם מוהס (רך יחסית).
- משקל סגולי: 2.0-3.0 (משתנה בהתאם להרכב).
- מערכת גבישית: אמורפי או מיקרוקריסטליני (המינרלים המרכיבים הם לרוב מונוקליניים או טריגונליים, אך הפקעה כולה אינה בעלת מבנה גבישי מוגדר).
- צבע: חום כהה עד שחור.
- ברק: עמום עד תת-מתכתי.
- שקיפות: אטום.
- שבר: קונכייתי עד לא אחיד.
- פצילות: ללא פצילות מוגדרת.
- הרכב: תחמוצות מנגן (MnO2) ותחמוצות ברזל (Fe2O3, FeOOH) כמרכיבים עיקריים, יחד עם כמויות משתנות של ניקל (Ni), נחושת (Cu), קובלט (Co), טיטניום (Ti), בריום (Ba) ועוד.
בדיקה מהירה
- צבע: חום כהה עד שחור.
- ברק: עמום עד תת-מתכתי.
- צבע שריטה: חום כהה.
מאפיינים פיזיים
- הביטוס גבישי: אגרגטים כדוריים, אליפסואידיים או בצורת תפוח אדמה, בעלי מבנה קונצנטרי פנימי.
- סוג פצילות: אינה קיימת.
- סוג שבר: קונכייתי עד לא אחיד.
- עמידות: פריך.
- סוג ברק: עמום עד תת-מתכתי.
היווצרות
פקעות מנגן נוצרות בתהליכים אוטוגניים (in-situ) בקרקעית האוקיינוס העמוק. הן גדלות על ידי שקיעה איטית של תחמוצות מנגן וברזל ממי הים, יחד עם קורטובים של מתכות אחרות כמו ניקל, נחושת וקובלט. תהליך הגידול הוא איטי ביותר, ומושפע מזרמים ימיים, פעילות מיקרוביאלית, וזמינות יוני מתכת. הן מתפתחות סביב גרעין כלשהו, כמו שן כריש, שבר סלע, או שריד אורגני.
שימושים
מקור פוטנציאלי למתכות קריטיות כמו מנגן, ניקל, נחושת וקובלט. עקב מיקומן בקרקעית הים העמוק, כרייתן מורכבת ויקרה, וקיימים חששות סביבתיים משמעותיים לגביה. כיום, השימוש המסחרי בהן מוגבל מאוד, אך הן נחקרות כמקור עתידי למתכות.
התפלגות גילים
נוצרות באופן רציף לאורך מיליוני שנים, בעיקר בתקופות המזוזואיקון והקנוזואיקון, עם קצב גידול איטי מאוד (מילימטרים בודדים למיליון שנה).
איפה למצוא
אזור קלריון-קליפרטון (Clarion-Clipperton Zone - CCZ)
אזור נרחב באוקיינוס השקט בין הוואי למקסיקו, המכיל את הריכוזים הגדולים ביותר והעשירים ביותר של פקעות מנגן בעולם.
אוקיינוס ההודי
אזורים מסוימים בקרקעית האוקיינוס ההודי, במיוחד באגן המרכזי, מכילים גם הם שדות נרחבים של פקעות מנגן.
אוקיינוס האטלנטי
ריכוזים קטנים יותר של פקעות מנגן נמצאים גם באזורים מסוימים באוקיינוס האטלנטי, אך לרוב פחות עשירים ופחות נרחבים מאשר באוקיינוס השקט.
טיפים למציאה
מיקום
פקעות מנגן נמצאות אך ורק בקרקעית האוקיינוס העמוק. לא ניתן למצוא אותן על היבשה או במים רדודים.
זיהוי
זיהוין דורש ציוד מחקר ימי מתקדם (כלי שיט תת-ימיים, רובוטים) ומומחיות גיאולוגית ימית. הן נראות כגושים כהים, מעוגלים או אליפסואידיים, המפוזרים על פני קרקעית הים.
איסוף
איסוף דגימות דורש ציוד מיוחד כמו גורפות (dredges) או כלי שיט תת-ימיים מאוישים/בלתי מאוישים. איסוף פרטי אינו אפשרי.
סלעים דומים
קרום קובלט
Cobalt-rich ferromanganese crusts
ידוע גם בשם: קרום ברזל-מנגן עשיר בקובלט
משקעי הידרותרמיים
Hydrothermal deposits (e.g., massive sulfide deposits)
ידוע גם בשם: משקעי סולפידים מסיביים
סיווג מדעי
- מחלקת מינרל
- תחמוצות (Oxides)
- קבוצה
- קבוצת תחמוצות המנגן (Manganese Oxides Group)
- מערכת גבישית
- אמורפי או מיקרוקריסטליני (המינרלים העיקריים כמו בירנסייט וטודורוקיט הם מונוקליניים).
- נוסחה כימית
- משתנה מאוד, לרוב מיוצג כ-(Mn,Fe,Ni,Cu,Co)O2·nH2O, כאשר MnO2 ו-Fe2O3 הם המרכיבים העיקריים.
- הרכב
- תחמוצות מנגן (כ-20-30%), תחמוצות ברזל (כ-10-20%), סיליקה (כ-5-10%), אלומינה (כ-3-5%), ומתכות קורט כמו ניקל (כ-1-2%), נחושת (כ-0.5-1.5%), קובלט (כ-0.2-0.5%).
גלה את פקעת מנגן
זהה סלעים בכל מקום
חינם ב-iOS, Android ובאינטרנט. זיהוי בתמונה, מסד נתונים מלא ואוסף אישי.